כבישים כמפגע סביבתי
עם התבססות חברת בני האדם ברחבי הגלובוס ועם העלייה בשימוש בכלי רכב, הלכו ונסללו כבישים על פני שטחים נרחבים יותר ויותר. השימוש ההולך וגובר בכלי רכב הוביל ועדיין מוביל לסלילת כבישים נוספים ולהרחבת הכבישים הקיימים, תהליך שאנו עדים לו כמעט בכל נסיעה ארוכה. החשיבות של סלילת והרחבת כבישים כל כך מובנת מאליה במדינות מפותחות, עד שאחוז השטח הסלול במדינה, מתוך כלל שטחה משמש מדד לפיתוח.
סלילת כבישים פוגעת בנוף, בצומח ובבעלי חיים מתוך כך שהיא גורמת לקיטוע בתי גידול. תנועת כלי הרכב גורמת לזיהום אויר בעקבות פליטת הגזים ולזיהום הקרקע ומי התהום בעקבות חלחול השמנים והדלקים המצטברים על הכביש.
האם עלינו להימנע מסלילת כבישים בכל מחיר? האם סלילת כבישים נוספים היא בהכרח אלטרנטיבה לא טובה?
כביש "חוצה ישראל" כדוגמא:
את היתרונות הגלומים בסלילת כבישים מהירים שמקרבים את הפריפריה לא צריך למנות לנו, תושבי הספר הגאים. מי כמונו מבין מה המשמעות של קיצור משך נסיעה שאינה נדירה כל כך, בחצי שעה עד שעה? תושבי הספר הקרוב יותר למרכז יכולים אף הם ליהנות מכביש שכזה. גם בנסיעות קצרות יותר כביש כזה יכול להקל, מתוקף היותו מהיר ובעקבות הסתת עומסי התנועה. השיקולים הענייניים-תעבורתיים מובנים, אך כמו בכל נושא, יש מצדדים ויש מתנגדים.
התנגדות לסלילת הכביש נבעה משיקולים שונים, מוצדקים בחלקם: פוליטיים, חברתיים, כלכליים, וכמובן גם משיקולים של שמירה על איכות הסביבה. אכן, סלילת כביש בסדר גודל כזה עשויה להפריע לסביבה מכמה בחינות שונות, כמפורט למעלה: קטיעת בתי גידול, פגיעה בנוף, והבאת פוטנציאל הזיהום הנובע מתחבורה: זיהום אויר, קרקע ומים, למקומות חדשים. היות ומדובר בכביש ארוך ורחב, עם נפח תעבורה גדול, פוטנציאל ההפרעה לסביבה גדול.
הצעקה הגדולה של הארגונים הסביבתיים נשאה פרי והוטל פיקוח סביבתי על התכנון וההקמה של הכביש. בתוכנית המתאר של הכביש נכללו מעברי בעלי חיים (אם כי לא מספיק כאלה) לשם צמצום תופעת קיטוע בתי הגידול, הועתקו צמחים מוגנים, כולל גיאופיטים (צמחי פקעת) ונשתלו בעיקר צמחים ממינים ארץ-ישראליים לצידי הכביש. יש בכוחן של פעולות כאלה להקל על המעמסה הסביבתית הנגרמת מסלילת הכביש ומהשימוש בו, אך תועלתן אינה משתווה לנזק הנגרם ואינן 'מבטלות' אותו.
קוץ ואליה בו:
האם יש בכביש "חוצה ישראל" תועלת סביבתית?
עיקר עומסי התנועה בארצנו הקטנטונת הינם במישור החוף, ממש מעל אקוויפר החוף, המהווה את אחד משלושת האקוויפרים החשובים ביותר במדינה ואשר מימיו רגישים ביותר לזיהום. איזור החוף, בהיותו המיושב ביותר, ממילא נתון ללחץ גבוה ביותר של זיהום - מתעבורה ומתעשייה. רעיון הקלת העומס באזור זה, גם על חשבון הגברת העומס באזור אחר, אינו בהכרח רעיון פסול. יתכן ובמחיר סביבתי נמוך יחסית נוכל לשמור אוצר טבע חיוני שכזה. בדומה לכך, ניתן לשפוט את זיהום האוויר הנגרם מעל כביש חוצה ישראל: האטמוספרה יכולה 'לספוג' שיעור מסוים של בצורה של פליטת גזים רעילים. הפחתת הזיהום באזור המזוהם (והמאוכלס) ביותר בישראל חשובה ברמה לאומית. כמו כן, נסיעה בכביש מהיר צורכת פחות דלק - פחות שימוש במשאבים מוגבלים ופחות פליטה של גזים רעילים לאטמוספרה.
מכלול השיקולים בעד ונגד סלילת כבישים הינו מורכב ולא תמיד ניתן לומר האם התועלת עולה על הנזק או ההיפך. השיקולים המוצגים כאן בעד כביש "חוצה ישראל" אינם רלוונטיים בנוגע לסלילת כל כביש באשר הוא. יתרה מכך, איני משוכנע לגמרי כי היתרונות עולים על החסרונות אפילו בכביש זה.
בכל אופן, הבחירה בסלילת או הרחבת כביש אמורה להיות אחרונה, במידת האפשר, אחרי אלטרנטיבות ידידותיות יותר לסביבה כמו אופניים שאינם מזהמים כלל; סלילת מסילות לרכבות שנחשבות לידידותיות לסביבה הרבה יותר מכלי רכב אחרים; ואם להרחיב את השימוש בכבישים, לעודד בכל דרך תחבורה ציבורית, על מנת להקטין את העומס בכבישים - ולצמצם את העומס על המערכת האקולוגית המיוחדת שלנו.
איתמר לופו, "אקו-גאיה", מושב אליעד
עם התבססות חברת בני האדם ברחבי הגלובוס ועם העלייה בשימוש בכלי רכב, הלכו ונסללו כבישים על פני שטחים נרחבים יותר ויותר. השימוש ההולך וגובר בכלי רכב הוביל ועדיין מוביל לסלילת כבישים נוספים ולהרחבת הכבישים הקיימים, תהליך שאנו עדים לו כמעט בכל נסיעה ארוכה. החשיבות של סלילת והרחבת כבישים כל כך מובנת מאליה במדינות מפותחות, עד שאחוז השטח הסלול במדינה, מתוך כלל שטחה משמש מדד לפיתוח.
סלילת כבישים פוגעת בנוף, בצומח ובבעלי חיים מתוך כך שהיא גורמת לקיטוע בתי גידול. תנועת כלי הרכב גורמת לזיהום אויר בעקבות פליטת הגזים ולזיהום הקרקע ומי התהום בעקבות חלחול השמנים והדלקים המצטברים על הכביש.
האם עלינו להימנע מסלילת כבישים בכל מחיר? האם סלילת כבישים נוספים היא בהכרח אלטרנטיבה לא טובה?
כביש "חוצה ישראל" כדוגמא:
את היתרונות הגלומים בסלילת כבישים מהירים שמקרבים את הפריפריה לא צריך למנות לנו, תושבי הספר הגאים. מי כמונו מבין מה המשמעות של קיצור משך נסיעה שאינה נדירה כל כך, בחצי שעה עד שעה? תושבי הספר הקרוב יותר למרכז יכולים אף הם ליהנות מכביש שכזה. גם בנסיעות קצרות יותר כביש כזה יכול להקל, מתוקף היותו מהיר ובעקבות הסתת עומסי התנועה. השיקולים הענייניים-תעבורתיים מובנים, אך כמו בכל נושא, יש מצדדים ויש מתנגדים.
התנגדות לסלילת הכביש נבעה משיקולים שונים, מוצדקים בחלקם: פוליטיים, חברתיים, כלכליים, וכמובן גם משיקולים של שמירה על איכות הסביבה. אכן, סלילת כביש בסדר גודל כזה עשויה להפריע לסביבה מכמה בחינות שונות, כמפורט למעלה: קטיעת בתי גידול, פגיעה בנוף, והבאת פוטנציאל הזיהום הנובע מתחבורה: זיהום אויר, קרקע ומים, למקומות חדשים. היות ומדובר בכביש ארוך ורחב, עם נפח תעבורה גדול, פוטנציאל ההפרעה לסביבה גדול.
הצעקה הגדולה של הארגונים הסביבתיים נשאה פרי והוטל פיקוח סביבתי על התכנון וההקמה של הכביש. בתוכנית המתאר של הכביש נכללו מעברי בעלי חיים (אם כי לא מספיק כאלה) לשם צמצום תופעת קיטוע בתי הגידול, הועתקו צמחים מוגנים, כולל גיאופיטים (צמחי פקעת) ונשתלו בעיקר צמחים ממינים ארץ-ישראליים לצידי הכביש. יש בכוחן של פעולות כאלה להקל על המעמסה הסביבתית הנגרמת מסלילת הכביש ומהשימוש בו, אך תועלתן אינה משתווה לנזק הנגרם ואינן 'מבטלות' אותו.
קוץ ואליה בו:
האם יש בכביש "חוצה ישראל" תועלת סביבתית?
עיקר עומסי התנועה בארצנו הקטנטונת הינם במישור החוף, ממש מעל אקוויפר החוף, המהווה את אחד משלושת האקוויפרים החשובים ביותר במדינה ואשר מימיו רגישים ביותר לזיהום. איזור החוף, בהיותו המיושב ביותר, ממילא נתון ללחץ גבוה ביותר של זיהום - מתעבורה ומתעשייה. רעיון הקלת העומס באזור זה, גם על חשבון הגברת העומס באזור אחר, אינו בהכרח רעיון פסול. יתכן ובמחיר סביבתי נמוך יחסית נוכל לשמור אוצר טבע חיוני שכזה. בדומה לכך, ניתן לשפוט את זיהום האוויר הנגרם מעל כביש חוצה ישראל: האטמוספרה יכולה 'לספוג' שיעור מסוים של בצורה של פליטת גזים רעילים. הפחתת הזיהום באזור המזוהם (והמאוכלס) ביותר בישראל חשובה ברמה לאומית. כמו כן, נסיעה בכביש מהיר צורכת פחות דלק - פחות שימוש במשאבים מוגבלים ופחות פליטה של גזים רעילים לאטמוספרה.
מכלול השיקולים בעד ונגד סלילת כבישים הינו מורכב ולא תמיד ניתן לומר האם התועלת עולה על הנזק או ההיפך. השיקולים המוצגים כאן בעד כביש "חוצה ישראל" אינם רלוונטיים בנוגע לסלילת כל כביש באשר הוא. יתרה מכך, איני משוכנע לגמרי כי היתרונות עולים על החסרונות אפילו בכביש זה.
בכל אופן, הבחירה בסלילת או הרחבת כביש אמורה להיות אחרונה, במידת האפשר, אחרי אלטרנטיבות ידידותיות יותר לסביבה כמו אופניים שאינם מזהמים כלל; סלילת מסילות לרכבות שנחשבות לידידותיות לסביבה הרבה יותר מכלי רכב אחרים; ואם להרחיב את השימוש בכבישים, לעודד בכל דרך תחבורה ציבורית, על מנת להקטין את העומס בכבישים - ולצמצם את העומס על המערכת האקולוגית המיוחדת שלנו.
איתמר לופו, "אקו-גאיה", מושב אליעד
